מקרי בוחן

על פי ההערכות, למעלה מ-25% מהאוכלוסייה בישראל הם אנשים המתקשים לגלוש באינטרנט. בפרק זה נבחן את הסוגיה מעבר למספרים ולנתונים הסטטיסטיים, ונכיר את האנשים מאחורי המספרים. לפניכם מספר דוגמאות הממחישות איך אנשים עם מוגבלויות שונות משתמשים בטכנולוגיות מסייעות או באסטרטגיות הסתגלות בעת הגלישה באינטרנט. הסיפורים שלהלן אינם אמיתיים. בעמודים הכלולים בפרק "סיפור אישי" באתר זה, תוכלו לקרוא על אנשים אמיתיים, אנשים משלנו, שהסכימו להיחשף כאן.

בעמוד זה תוכלו לקרוא על:

צרכן עיוור-צבעים המבקש לערוך קניות באינטרנט

אדון לי מחפש בגדים חדשים, מוצרי חשמל ומוזיקה. לעתים קרובות הוא מקדיש ערב לקניות באמצעות הרשת, וכך גם הערב. אדון לי לוקה באחת מלקויות הראייה הנפוצות אצל גברים: עיוורון-צבעים. הוא אינו מסוגל להבחין בין ירוק לאדום.
הוא מתקשה לקרוא את הטקסט באתרים רבים. כאשר התחיל לגלוש לראשונה, הוא חשב בטעות שבאתרים רבים אין ניגוד טוב בין הצבעים, כיוון שהם משתמשים בגוונים דומים של חום. בסופו של דבר הוא הבין שאתרים אלה משתמשים בצירופי צבעים שהוא אינו יכול להבחין ביניהם בשל בעיית עיוורון-הצבעים שלו, שמגבילה את יכולתו להבדיל בין אדום לירוק.
לאחר ניסיונות נוספים גילה אדון לי שהצבעים של אתרים מסויימים מבוססים על "גיליונות סגנון" (באנגלית: style sheets) . הסתבר לו שיש אפשרות להחליף את "גיליונות הסגנון" האלה בהגדרות משלו שהוא קובע באמצעות הדפדפן שלו. זאת לעומת אתרים שאינם מבוססים על "גיליונות סגנון", שבהם הדבר בלתי-אפשרי. כאשר המשיך בניסיונותיו גילה אדון לי שבאתרים מסויימים תוויות המחיר היו אדומות, והוא ראה אותן רק כאשר השבית את "גיליון הסגנון" של האתר, והשתמש במקומו בהגדרות משלו.
כעברו חצי שעה של גלישה, ביצע אדון לי מספר רכישות. הוא קונה בעיקר מאותם אתרים המאפשרים לו שימוש בהגדרות העיצוב שלו.

חזור לתוכן המאמר

עיתונאי עם בעיה אורתופדית בידיו

יונתן הוא עיתונאי שחייב להגיש את כתבותיו לפרסום במגזין בפורמט HTML אלקטרוני. במהלך עשרים שנות עבודתו, הוא פיתח בעיה אורתופדית בידיו ובזרועותיו מסוג "פציעת מאמץ חוֹזְרני" (באנגלית: Repetitive Stress Injury). לפיכך הוא חש כאב בכל פעם כשהוא מקליד. לשם הכנת הכתבות שלו, הוא משתמש בתוכנה לזיהוי דיבור ובמקלדת אלטרנטיבית, והוא אינו משתמש בעכבר. לקח ליונתן מספר חודשים עד שהתרגל לשימוש בזיהוי הדיבור, אבל היום הוא הגיע למצב שבו הוא עובד בנוֹחוּת שעות רבות מדי יום. יש כמה בעיות שהוא עדיין לא הצליח לפתור. למשל, כרטיס הקול כושל כאשר הוא מנסה להשתמש במנגנון הזה באתרי אינטרנט הכוללים "שֵמע זרימה" (באנגלית: streaming audio).
יונתן לא משתמש בתוכנה לכתיבת אתרים המשמשת את עמיתיו, כיוון שהתוכנה הסטנדרטית במשרד אינה כוללת את כל האפשרויות שהוא צריך בכל הנוגע לשימוש במקלדת במקום בעכבר. שימוש בעכבר עשוי להזיק מאוד לידיו, ולכן הוא צריך להשתמש במקלדת ובזיהוי דיבור במקומו. לאחר סקר שווקים הוא בחר כלי עריכה שתומך במקלדת באופן מלא. בתוך חודש הוא גילה שכמה מעמיתיו עברו להשתמש במוצר החדש, לאחר שראו כי השימוש במקלדת נוח יותר לידיים, ואף יכול למנוע בעיות רפואיות בעתיד. הרי הבעיה של יונתן נפוצה בין כותבים ועיתונאים, ועלולה חלילה לפגוע גם בהם.
כאשר הוא גולש באתרי אינטרנט לצורך מחקר נהנה יונתן ממקש-הגישה (access key) שנמצא בחלק מאתרי האינטרנט. הכפתור מאפשר לו לעבור בקיצור על רשימה ארוכה של קישורים, ולגשת ישירות לקישור שהוא רוצה.

חזור לתוכן המאמר

סטודנטית חירשת הלומדת בקורסים מקוונים

נוּפָר היא סטודנטית המשתתפת בכמה קורסים מקוונים בפיזיקה. היא חירשת. הבעיות התחילו כאשר האוניברסיטה שדרגה את מערכת המולטימדיה, וכעת הרצאות רבות מובאות באמצעות קטעי שֵמע (אודיו). בהרצאות שבכיתה האוניברסיטה מספקת מתרגמים לשפת-הסימנים, אך בנוגע להרצאות המקוונות, תחילה לא היו מודעים כלל לבעיה, ולאחר שהובאה לידיעתם, אמרו שאינם יודעים איך לפתור אותה. נופר מצאה כי האוניברסיטה כפופה למדיניות המחייבת נגישות גם לאמצעי הלימוד המקוונים, והציעה לחפש פתרון ב-Web Content Accessibility Guidelines 2.0. במדריכים האלה יש הנחיות איך להפוך אתרים לנגישים, כולל אתרים עם מערכות מולטימדיה.
האוניברסיטה דאגה לתמלול ההרצאות וצירפה את התמלילים לגרסאות השֵמע של ההרצאות. הם השתמשו במולטימדיה המבוססת על SMIL, שמאפשרת סנכרון קטעי שָמע עם תיאוריהם בכתב. מנהלי המידע של האוניברסיטה גילו כי קל יותר לערוך אינדקס של קטעי שֵמע כשיש טקסט המלווה את הקטעים.
מורי הקורס ארגנו חדר-שיחות שבו הסטודנטים יכלו לדבר על עבודתם ברשת. כך מצאה נופר דרך מצוינת להשתלב ולהעיר את הערותיה בנושאי הקורס, אף על פי שהיתה הסטודנטית החירשת היחידה, כשרק סטודנט אחד נוסף הבין את שפת-הסימנים.

חזור לתוכן המאמר

רואת-חשבון עם לקות ראייה

גברת לטמן היא רואת-חשבון בחברת ביטוח שבה משתמשים בפורמט מבוסס-רשת באינטרה-נט של הארגון. היא עיוורת ומשתמשת בקורא-מסך כדי לתרגם את מה שמוצג על המסך לפלט מילולי קולי או כתוב בכתב ברייל. היא משתמשת בפלט הקולי, משלבת אותו עם ניווט בטאבים לאורך הקישורים בדף, וכך סורקת את המסמך במהירות. היא התרגלה להאזין לדיבור בקצב מהיר כל-כך, שעמיתיה כלל אינם מסוגלים לעקוב אחריו. היא משתמשת בפלט הכתוב בברייל כדי לבדוק את מידת הדיוק של הפלט הקולי, מאחר שכתב ברייל מאפשר לקרוא את השפה בדיוק רב יותר.
חלק גדול מהמידע המשמש את החברה מוצג בטבלאות, דבר שעשוי להוות בעיה ללקויי ראייה. אבל כיוון שהטבלאות בחברה מסומנות היטב, עם כותרות של טור ושורה, קורא-המסך שלה מבין אותן, וכך היא מצליחה להתמצא בתוכן. רבים מהביטויים שמשתמשים בהם בתחום הביטוח בנויים מקיצורים ומראשי-תיבות, אך בפעם הראשונה שהיא רואה אותם הם מופיעים יחד עם הפירוש, וכך היא מבינה טוב יותר את הקיצורים.
כחברת סגל בכירה, גברת לטמן צריכה לענות על שאלותיהם של העובדים החדשים יותר. לאחרונה היא עדכנה את הדפדפן שלה, כך שיאפשר סנכרון טוב יותר של תצוגת המסך עם שמיעת הפלט המילולי והצגת הפלט בכתב ברייל. כך היא יכולה לסייע לעמיתיה בצורה יותר יעילה.

חזור לתוכן המאמר

תלמידת בית-ספר עם בעיית דיסלקסיה

אורלי לומדת בחטיבת-ביניים ואוהבת מאוד את שיעורי הספרות. היא סובלת מהפרעת קשב וריכוז וגם מדיסלקסיה, שילוב שגורם לה לקושי ניכר בקריאה. למרות זאת, בעזרת השיפורים האחרונים, החלה אורלי להתלהב משיעורי הספרות.
לאחרונה החל בית-ספרה להוסיף לספרים הרגילים תכנים המועברים באמצעות האינטרנט. הקריאה של אורלי הייתה תמיד איטית, והסימן המובהק לכך היה חששה לקרוא בקול רם. בכל הקשור לקריאת טקסטים מעל-גבי מסך המחשב, היא ניסתה תוכנה הממירה טקסט כתוב לדיבור, וגילתה שיותר קל לה לעקוב אחר הטקסט כאשר חלקים ממנו מוקראים לה, כך שהיא אינה מתעכבת על כל מילה.
הנושא הנלמד כעת בכיתה של אורלי הוא כתביו של הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן, ולכן היא צריכה לחפש חומר על הסופר. תוך כדי גלישה ברשת, היא גילתה שיש אתרים שבהם היא מסתדרת יותר בקלות. למשל, יש דפים עשירים בגרפיקה שעוזרת לה להתמקד במהירות בחלקים שהיא רוצה לקרוא. במקרים מסוימים, כאשר הגרפיקה כוללת אנימציה, קשה לה מאוד להתמקד. לכן אורלי מעדיפה אתרים שיש בהם אפשרות להקפיא את האנימציה.
אפשרויות החיפוש היא דבר חשוב מאוד לאורלי. המורה שלה לימדה אותה אסטרטגיות חיפוש שימושיות, ואורלי מעדיפה אתרים המספקים מגוון אפשרויות חיפוש, מה שמאפשר לה שימוש באסטרטגיות שלמדה והטמיעה.

חזור לתוכן המאמר

גמלאי עם בעיות הקשורות לגיל מבוגר מנהל את ענייניו הכספיים האישיים

מר בלוך משתמש ברשת כדי לנהל את ענייניו האישיים: קבלת שירותים וניהול כספים. הוא סובל מאובדן ראייה בשדה הראייה המרכזי, רעד בידיים ואובדן קל של הזיכרון לטווח הקצר.
הוא משתמש במגדיל-מסך שעוזר לו להתמודד עם בעיות הראייה והרעד – כאשר הכתב מוגדל, קל יותר לבחור באייקונים מסוימים על המסך, ובאופן כללי פשוט יותר להשתמש בדפים בעלי גיליונות-סגנון. כאשר החל מר בלוך לקרוא בדפים הפיננסיים, הוא התקשה לעקוב אחרי שערי המניות הנעים על גבי המסך. הכתובות נעות מהר מדי מבחינתו, ולעתים היה הדף מתעדכן לפני שסיים לקרוא אותו. לכן, הוא נוטה להעדיף אתרים שבהם אין תנועת טקסט רבה, וכאלה שאינם מתעדכנים בצורה אוטומטית. לפעמים קרה שהוא "נתקע" בדף מסויים, כאשר חלונות חדשים נפתחו בלי התרעה.
מר בלוך מצא לעצמו בהדרגה מספר אתרים המשרתים את צרכיו. הוא התרגל אליהם התרגל, ובאמצעותם הוא עורך קניות ומבצע פעולות בנקאיות.

חזור לתוכן המאמר

פועל עם לקות קוגניטיבית המועסק בסופרמרקט שמציע שירותי מכירות באמצעות האינטרנט

מר שמואלי מועסק באריזת מצרכים, מזה שנה בערך, בסופרמרקט שמקבל הזמנות באינטרנט. הוא סובל מתסמונת דאון, ומתקשה להתמודד עם מושגים מופשטים. כמו כן קשה לו לקרוא ולבצע חישובים מתמטיים.
לאחרונה, כאשר היה בביתו של לקוח, הוא השתמש באתר של החנות. מר שמואלי גילה כי השימוש באתר קל למדי מבחינתו – יש בו הרבה תמונות, וכל דף מאורגן כראוי. לחלק מהמוצרים התלווה גם תיאור מילולי בשֵמע. כאשר הוא הקיש על האייקון המראה את המוצר, נשלחה הזמנתו ישירות לטופס ההזמנה.
עורכי האתר ערכו סקרים בנוגע לשיפור האתר, ומר שמואלי מסר להם כי האתר נוח לו מאוד. הוא הראה למפתחים ששפה ברורה ופשוטה, עיצוב עקבי ואפשרויות ניווט פשוטות, כמו גם אפשרות לשֵמע בצד טקסט כתוב, עזרו לו להשתמש באתר. העובדים האחרים מסרו שעיצוב האייקונים בדמות המוצרים עצמם יעיל מאוד.
מפתחי האתר החליטו ליישם את הנחיות הנגישות (Web Content Accessibility Guidelines 2.0) בממשק המשרת את העובדים. תודות לכך, מר שמואלי התקדם בעבודתו, והיום הוא יכול לבדוק את ההזמנות לאחר הביצוע. כאשר מוצגת הזמנה על המסך, מוצגות תמונות המוצרים מלֻווֹת בטקסט כתוב. הוא יכול לבחור לקבל תיאור בשֵמע אם צריך. אם ישנו פריט שהוזמן ולא נמצא בארגז המתאים, הוא בוחר את האייקון שעליו מופיע הפריט, וההזמנה נשלחת בחזרה למחלקת האריזה, שם ממלאים את החסר.

חזור לתוכן המאמר

נערה חירשת-עיוורת מחפשת מקומות בילוי

קרן משתמשת באינטרנט כדי למצוא מסעדות חדשות לבילוי עם חבריה. יש לה ראייה חלשה וכמו כן היא חירשת. היא משתמשת במגדיל-מסך כדי להגדיל את הטקסט הכתוב באתרים. כאשר הגדלת הטקסט אינה מספיקה, היא משתמשת בקורא-מסך שממיר את הכתב לתצוגת ברייל, אך קרו קוראת ברייל באיטיות.
בבית, קרן גולשת באתרים מקומיים לחיפוש אחר מסעדות שונות. בדפדפן שלה היא משתמשת בדפי עיצוב אישיים, שמביאים להצגת כל הדפים בעיצוב המתאים לה. ההעדפות שלה הן ריבוי צבעים וציורים ברקע כדי לקבל ניגוד חד יותר. זה עוזר מאוד כשהיא קוראת תפריטים באתרים שונים.
לאחרונה, נוסף לאתר העיר שבה גרה קרן סיור מולטימדיה ברחבי העיר. הסיור מתואר כולו בטקסט כתוב, כך שהיא יכולה ליהנות ממנו בשילוב הגדלת-מסך וברייל. הסיור תומך בכל סוגי העזרים, בכלל זה הגדלת-מסך וברייל. קרן שלחה קישור לאתר לחבריה, ושאלה אם ירצו לבוא אתה לכמה מסעדות שמופיעות בו.
באתר התחבורה הציבורית, היא בודקת אם יש תחנות רכבת או אוטובוס סמוכות למסעדות. לוח הרכבות נוח לשימוש, כיוון שיש תוויות ברורות על המסגרות באתר. כמו כן, לוחות-הזמנים המוצגים באמצעות טבלאות כוללים תוויות ברורות של טור ושורה. כך קרן מצליחה להתמצא באתר גם כשהיא משתמשת בהגדלת-המסך. באתר של חברת האוטובוסים אין סימון של המסגרות ושל הטורים והעמודות, ולכן היא לפעמים הולכת בו לאיבוד.
קרן משתמשת גם במכשיר ברייל נייד כדי "לתרגם" מידע מהאינטרנט, ולפעמים היא לוקחת אותו אִתה למסעדות אחרי שהיא מזינה את תפריט המסעדה ה"מתורגם" לתוכו.

חזור לתוכן המאמר