בדיקה באמצעות מציג הדיבור בקורא המסך NVDA

אנשים שמעולם לא עשו שימוש בתוכנה קוראת מסך עשויים להתקשות להסתגל לאופן העבודה עם קורא מסך ולהקראה באמצעות מנועי דיבור.  מעניין לראות כי כשמשווים בין קצב הקריאה של מנועי דיבור לקצב הקריאה של בני אדם – לעיתים קרובות מגלים שאין הרבה הבדלים ובכל זאת,  ההסתגלות להקראה באמצעות תוכנה אורך זמן.

תוכנות קוראות מסך מסוימות ובניהן גם NVDA מאפשרים כלי שנקרא מציג הדיבור אליו ניתן להגיע ע"י

  • הפעלת התפריט הראשי של NVDA באמצעות צירוף המקשים Insert+N או ע"י לחיצה עם קליק ימני בעכבר על סמל ה NVDA במגש מערכת באזור היישומים הפעילים.
  • כניסה לתפריט Tools ובחירה ב Speech Viewer

עם הפעלת תכונה זו, תופיע תיבת טקסט  המציגה את כל  המלל המתקבל בתפעול NVDA בין אם הדבר נעשה באמצעות העכבר ובין אם הדבר נעשה באמצעות מקשי קיצור במקלדת.

השימוש במציג הדיבור עשוי לשמש  לצורכי סיוע בהוראה או הדרכה כאשר אדם שאינו מורגל בשימוש בקורא מסך יושב לצד אדם הנעזר בקורא מסך ומחובר למשל לאוזניות או מנטרל את הדיבור בכדי לעבוד עם צג ברייל. מציג הדיבור מסייע לעקוב אחר תנועות המשתמש.

שימוש נפוץ במיוחד שעושים במציג הדיבור הוא לצורך הערכה ראשונית של אתרי אינטרנט למרכיבים אותם יכול מציג הדיבור לזהות ובתנאי שעושים בו שימוש מושכל.

בדיקות נגישות ראשוניות לדפי אינטרנט באמצעות מציג הדיבור

במידה ומעוניינים לבחון איך חווה אדם עם עיוורון מוחלט הנעזר בתוכנה קוראת מסך אתר אינטרנט מסוים ניתן להשתמש במציג הדיבור באופן הבא

  1. הפעלת קורא המסך NVDA ולחיצה על צירוף המקשים Insert + M או מקש Caps + M בכדי לנטרל את מעקב הדיבור אחר העכבר.
  2. פתיחת הדפדפן עם עמוד הווב המבוקש לבדיקה
  3. הפעלת התפריט הראשי של NVDA באמצעות צירוף המקשים Insert+N או Caps + M או ע"י לחיצה עם קליק ימני בעכבר על סמל ה NVDA במגש מערכת באזור היישומים הפעילים.
  4. כניסה לתפריט Tools ובחירה ב Speech Viewer
  5. בשלב הבא יש ללחוץ על צירוף המקשים Alt+Tab בכדי לעבור לחלון הדפדפן.
  6. מכאן ניתן לנווט עם מקש ה TAB ומקשי הניווט של NVDA. עם כל הקשה על צירוף מקשים יתקבל פלט טקסט בחלונית מציג הדיבור.

מציג הדיבור בקריאה רציפה

כאשר מחילים את פקודת ההקראה הרציפה באמצעות מקש Insert + חץ תחתון, NVDA תייצר פלט של כל העמוד המוקרא בדומה לאופן שבו ישמע אותו משתמש בקורא מסך כשיפעיל פקודת הקראה זו של הקראה רציפה.

מציג הדיבור יציג קודם את שם הרכיב ולאחר מכן את סוג הרכיב. לדוגמה, בכניסה לעמוד הראשי של Google ולחיצה על Ctrl+home ישמע משתמש בקורא מסך את שם בעל החשבון תחילה ואז את סוג הרכיב. כך לדוגמה  Sum one ואז את המילה קישור Link. במידה ומדובר בקישור שהמשתמש  הפעיל אותו – יופיעו המילים  visited  link.

דוגמה לפלט מציג הדיבור של NVDA בדף הבית של גוגל.

Sum one

visited  link

Gmail

link

תמונות

collapsed  link

Google Apps

collapsed  subMenu  link

0

הודעות

Google

link

חשבון  Google: ‪

Sum one‏ (

Sum one@gmail.com)

search landmark

clickable

link

כלי הזנה

combo box  collapsed  editable  has auto complete

button

חיפוש ב Google

button

יותר מזל משכל

ניתוח רכיבים

בדף הבית של גוגל ניתן לזהות את הרכיבים הבאים

  1. קישורים
  2. קישורים שבוקרו
  3. תפריט מכווץ
  4. תפריט נפתח הכולל תת תפריט
  5. שדה חיפוש
  6. כפתורי פעולה

בעמוד הבית של גוגל ניתן לזהות כי כל הרכיבים מזוהים ע"י משתמש בקורא מסך ובאותו  סדר בו הם מוצגים למשתמש רואה.

באתרי אינטרנט שבהם קיימים רכיבים לא נגישים ניתן לזהות זאת גם כן באמצעות מציג הדיבור. במקרים אלו מציג הדיבור יציג יותר את סוגי הרכיבים בלי טקסט הולם המייצג אותם. לדוגמה, אם לפקד טופס מסוג כפתור button אין Label אזי מציג הדיבור של NVDA יציר אותו כ button בלבד. כך ניתן יהיה לזהות כי הרכיב הזה לא מונגש.

דוגמה נוספת היא מתחום תמונות שאין להם טקסט חלופי Alt Text. במקרים כאלו מציג הדיבור של NVDA יזהה את רכיב התמונה Graphic ואז יציג את שם הקובץ של התמונה או את כתובת ה URL של התמונה במידה ומדובר בתמונות קישור.

מגבלות מציג הדיבור

למציג הדיבור יש מספר מגבלות שכדאי להכיר בהם בטרם עושים בו שימוש. ראשית, מציג הדיבור לא יודע לזהות רכיבים לא  תיקניים של HTML לרבות סקריפטים מסוגים שונים שמשתמש בקורא מסך ידני עשוי להיות מושפע מהם בעת הגלישה באתר האינטרנט.

שנית, מציג הדיבור יתקשה לזהות רכיבים בתוך iFrame שאליהם לא ניתן תמיד להגיע באמצעות המקלדת. ושלישית, מציג הדיבור לא יוכל לזהות מצבים של מלכודות מקלדת באתר אליהם ניתן להגיע תוך כדי ניווט באמצעות מקש ה Tab במקלדת.

ורביעית, מציג הדיבור לא יוכל לספק אינדיקציה על חוויית השימוש שחווה המשתמש בקורא מסך בעת הגלישה באתר לרבות יכולת ההבנה ש מבנה רצף וקשרים.

לסיכום

מציג הדיבור יכול לספק אינדיקציה ראשונית למצב הנגישות באתר אך חסרים בו האלמנטים האינדיווידואליים של חוויית משתמש ויכולת להגיע למלכודות מקלדת או בזיהוי של רכיבים לא תיקניים שמשתמשי מקלדת ומשתמשי תוכנות קוראות מסך יכולים להגיע אליהם וכאלה שלא.

רשימת מקורות

עודכן בתאריך 06.02.2017 ע"י אילנה בניש