פישוט לשוני

פישוט לשוני הוא תהליך בו טקסט עובר הסבה כך שיתאים לקריאה עבור אנשים עם יכולות קוגניטיביות נמוכות לטובת אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. בתהליך זה מפשטים את הטקסט כך שיהיה קל יותר לקריאה. על אף חשיבותו של הפישוט הלשוני למידע חיוני כגון הנחיות התגוננות בנסיבות שונות – חשוב לזכור כי הליך הפישוט הלשוני הוא בדרך כלל הליך מורכב ואורך זמן ובכל מקרה לא מתבצע באופן אוטומטי. לפיכך, המעוניינים בפישוט לשוני למידע שהוא חלק משירות ציבורי חייבים להיערך זמן מספיק מראש בכדי לבצע התאמות נגישות במידע. במקרים בהם מדובר במסמכים רבים – יש להיערך חודשים לפני.

לפישוט לשוני יש התייחסות בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – התאמות נגישות לשירות (התשע"ג 2013) בתקנות 29 ו 35. ובתקן הישראלי ת"י 5568 המבוסס על הנחיות Wcag 2.0 ברמה AAA. אך בטרם יובהר הנושא מבחינת החובה החוקית – יש להכיר את הנושא ברמה הרעיונית.

רמת קריאה

הליך פישוט לשוני נועד לפשט את רמת הקריאה של טקסט באופן שיותאם לתלמידי תיכון (בכיתות ז' עד ט'). בנוסף, פישוט לשוני יסייע לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית המתאפיינת בקשיי זיכרון והבנה שהם מעל גיל התואם את הגבול העליון של תלמיד תיכון.

מאפיינים בולטים של אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית הזקוקים לפישוט לשוני

  • קשיי זיכרון
  • קושי בהבנת רעיונות נסתרים המובאים למשל בפתגמים (נשבר לי הלב)
  • קושי בהבנת מסרים סותרים
  • קושי בהבנת מושגים של זמן וכמות
  • קושי בהבנת משפטים שבהם המילה הראשונה היא מקבלת הפעולה והמילה האחרונה היא מבצעת הפעולה. למשל "המכתב נכתב על ידי שרון" במקום "שרון כתב את המכתב". אדם עם מוגבלות קוגניטיבית עשוי להתקשות בהבנה – איך יכול להיות שהמכתב יכול לכתוב את יוסי.

דוגמאות לעקרונות בפישוט לשוני

  • הסרת תיאורים כמותיים
  • הצגת עיקרי הדברים – לוותר על מידע עודף שאינו מוסיף להבנת המסר.
  • המידע מועבר ברצף ברור
  • שימוש מרבי באוצר מילים יומיומי ושכיח
  • שימוש מועט בראשי תיבות וקיצורים
  • אין להשתמש בניסוחים המתייחסים לזכר ונקבה ביחד כגון :קרא/י
  • שימוש בפעלים בצורת הפעיל (למשל במקום "העת" תעתיקו)
  • אין להשתמש בשמות פעולה כמו העתקה, הדבקה, הוספה. במקום זאת יש להשתמש במילה העתק, הדבק, הוסף וכד'.
  • שימוש בסמלול כתומך בטקסט ולא כתחליף
  • שימוש במילים מוחשיות
  • לספק הסברים למושגים שעשויים להיתפס כלא מובנים לקהלי יעד שונים
  • שימוש עקבי במושגי זמן
  • שימוש עקבי במונחים – למשל אם נעשה שימוש במונח רמפה באופן עקבי ולא פעם ברמפה ופעם בכבש.
  • שימוש עקבי בלשון יחיד ורבים

כללי כתיבה חשובים המסייעים בפישוט לשוני

  • אורך משפט – עד שמונה מילים.
  • משפטים ארוכים המביעים רעיון יש לפרק לתתי משפטים (שימוש בתבליטים)
  • פסקאות קצרות שבהם הרעיון המרכזי מופיע בתחילת הפיסקה ולאחר מכן מתן דוגמאות
  • כל משפט בכל פיסקה צריך להציג רעיון אחד על מנת לא ליצור מסר מורכב מידי.
  • כתיבה תמציתית של המסר.
  • הנחיות לפעולה – סדר פעולות תואם בין מה שכתוב למה שצריך לבצע: סדר פעולות צריך להיות מתואר ברצף הגיוני. למשל במקום "לחץ על שלח לאחר שתמלא את פרטיך" לכתוב "מלא את פרטיך ולאחר מכן לחץ על שלח".
  • ניקוד: יש לנקד מילים שיש להם יותר ממשמעות אחת.
  • שימוש נכון במילות קישור
  • הימנעות מניסוחים על דרך השלילה. למשל, לא לכתוב "אסור…" אלא "מותר – משהו אחר". המטרה היא להעביר מסרים חיוביים.

פישוט לשוני בחקיקה ובתקינה

תקנה 29 – התאמות נגישות למידע

  • (א)
  • מידע הנמסר לכלל הציבור
  • ומידע הנמסר באופן פרטני,
  • על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו,
  • בכתב או בעל פה,
  • לרבות בטפסים, חוברות מידע עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו,
  • מכתבים והודעות,
  • וכן מידע הנמסר באמצעות הטלפון,
  • למעט פרסומות,
  • ולמעט מידע המסופק באמצעות האינטרנט שחלות עליו הוראות תקנה 35 ,
  • יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות בכפוף לתקנות המשנה שלהלן.

תקנה 29ד: סוגי התאמות הנגישות

  1. דפוס או כתב יד, לרבות כתיבה במחשב;
  2. דפוס נגיש;
  3. דפוס נגיש תוך שימוש בפישוט לשוני בעיצוב ברור ובסמלול לפי העניין ולפי אופי המידע;
  4. קובץ קול (כגון: mp3), כקובץ על גבי cd או dvd או מדיה נפוצה אחרת שניתן להשמעה באמצעות תוכנת קול שבידי מקבל השירות שהוא אדם עם מוגבלות או באמצעות האינטרנט, בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;
  5. בקובץ קול כאמור בפסקה (4) תוך שימוש בפישוט לשוני בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;
  6. קובץ דיגיטלי (כגון: plain text או pdf) הניתן להקראה באמצעות תוכנת הקראה או ניתן להמרה לברייל באמצעות מדפסת או צג ברייל, בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;
  7. באמצעות הקראה מיד עם הגשת הבקשה; היה המידע כתוב על גבי יותר מ-3 עמודים, רשאי נותן השירות לספק את ההקראה במועד שיתואם עם מקבל השירות ולא יאוחר משבוע מיום הגשת הבקשה;
  8. בכתב ברייל, בתוך זמן סביר לפי העניין, אך לא יאוחר משלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה;
  9. בסיוע מערכת עזר קבועה או ניידת לשמיעה או מערכת להגברת שמע אישית שבה נעזר האדם עם המוגבלות, לפי העניין, וככל שנדרש לפי תקנות אלה;
  10. באמצעות שירות תרגום לשפת הסימנים, על ידי אדם המיומן בשפת הסימנים, באחת השפות הרשמיות שדובר בה האדם עם המוגבלות, למעט אנגלית, ובהתקיים תנאים אלה:
  • המידע שנדרש לגביו תרגום לשפת הסימנים הוא מורכב, דורש התדיינות ממושכת ובכל חשיבות גבוהה לענייניו של האדם עם המוגבלות; לדוגמה, בשירותים כספיים או משפטיים;
  • הבקשה לקבלת התרגום הוגשה זמן סביר לפני מועד מתן המידע;
  1. באמצעות כל אמצעי עזר או שירות עזר שבו נעזר האדם עם המוגבלות דרך קבע, בסיוע של אדם המלווה אותו ומסייע לו דרך קבע בתקשורת, כגון: תרגום לשפת הסימנים במגע או שימוש בכפפה אינסטרומנטלית המותאמת אישית לאדם;
  2. למידע המסופק לציבור בעל פה, יסופקו התאמות בשפה הולמת, בהתאם למוגבלותו של האדם;
  3. לאדם המסתייע באמצעי תקשורת תומכת וחליפית אישיים, יינתנו שירות או מידע על אודות השירות תוך הסתייעות באמצעים כאמור, לרבות תוך הסתייעות באדם המלווה אותו ומסייע לו דרך קבע בתקשורת;
  4. התאמת נגישות סבירה אחרת.

הבהרות לעניין פישוט לשוני בתקנה 29

  • חובת פישוט הלשוני חלה על מידע הנמסר לציבור הרחב אודות השירות הציבורי וכחלק ממתן שירות ציבורי.
  • אם חייב בביצוע התאמות נגישות מפרסם מידע כתוב מסוג עלוני מידע, מכתבים, טפסים ומסמכים שונים ואם אדם עם מוגבלות מבקש את המידע בפישוט לשוני – אזי החייב, יהיה חייב לספק לו את המידע תוך זמן סביר ולא יאוחר משלושה שבועות ממועד הבקשה.
  • אין חובה לפישוט לשוני עבור מידע המתפרסם בלשון משפטית כגון חוזים או מסמכי חקיקה וגם לא עבור מידע המנוסח בלשון מקצועית כגון דוחות מדעיים או מידע מקצועי לרבות תסריטים אדריכליים.

פישוט לשוני בתקנה 35: התאמות נגישות בשירותי אינטרנט

תקנה 35 עוסקת בהבהרות לעניין ביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט והיא חלה על שירות ציבורי ומידע אודות השירות הציבורי לרבות יישומי אינטרנט לרבות אפליקציות סלולר ומסמכים.

סעיף ב בתקנה 35

סעיף ב' מפרט על מי ועל מה חלה חובת הנגישות בשירותי אינטרנט.

על מי?

על החייבים בביצוע התאמות נגישות לשירות כפי שהוגדרו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. "…החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות ציבורי הוא האחראי להספקת שירות כאמור בסעיף 19יא(ב) לחוק , לרבות בעלי השירות, מחזיק או מפעיל שלו…." (הציטוט מתוך תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – התאמות נגישות לשירות התשע"ג 2013 בפרק ב – הוראות כלליות סעיף 2)

הבהרות לעניין פישוט לשוני בתקנה 35 סעיף ב3

(3) ההתאמות הנדרשות לפי פסקאות (1) ו-(2) לא יחולו, לעניין פישוט לשוני, על מידע המנוסח בלשון משפטית, כגון חוזים, ציטוט הוראות חיקוק או בלשון מקצועית כגון תסריטים אדריכליים ודוחות מדעיים; ואולם מידע טקסטואלי המסופק על ידי רשות ציבורית ייכתב בשפה הברורה וההולמת ביותר את ההקשר שניתן בו המידע.

הבהרות

גם בתקנה 35 יש התייחסות לכך שפישוט לשוני לא יחול על מידע מקצועי. יחד עם זאת, קיימת הנחיה כללית שאומרת שמידע אודות השירות הציבורי יהיה מנוסח בלשון בשפה הברורה ביותר ההולמת את ההקשר.

כאן שימת הדגש צריכה להיות לעניין מידע אודות השירות הציבורי. לפיכך, כל מידע המפורסם ברשת האינטרנט אודות השירות הציבורי חייב להיות כתוב בשפה פשוטה והברורה ביותר ואין ספק שבעידן האינטרנט יש לכך חשיבות רבה לאור עומס המידע לו אנו נחשפים יום יום באמצעות רשת האינטרנט – דרך דפדפנים ואפליקציות סלולר.

פישוט לשוני בת"י 5568 המבוסס על הנחיות Wcag 2.0

  • התקן הישראלי – ת"י 5568 הוא התקן המחייב לעניין ביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט.
  • ת"י 5568 אימץ את הנחיות Wcag 2.0 לרמה AA.
  • עיקרון 3 בהנחיות Wcag 2.0 לרמה AA עוסק בהצגת תכנים נהירים, קריאים וברורים לאנשים עם מוגבלות.

עיקרון 3 בהנחיות Wcag 2.0

  • עיקרון 3: נהירוּת – המידע ואופן הפעלת מנשק המשתמש חייבים להיות ברורים ומובנים
  • הנחיה 3.1 קריאוּת: יש ליצור תוכני טקסט קריאים ונהירים הסבר על הנחיה 3.1.

הקריטריונים הבאים תחת עיקרון 3 והנחיה 3.1 מוגדרים ברמה AAA ולפיכך אינם מחייבים בת"י 5568.

  • 1.3 מילים בשימוש בלתי־רגיל: יש לקבוע מנגנון שיאפשר למשתמש לקבל פירוש למילים ולביטויים המשמשים באופן בלתי רגיל, או באופן המיוחד לתחום מסוים, בכלל זה מטבעות לשון, וז'רגון (רמה AAA).
  • 1.4 קיצורים: יש לקבוע מנגנון שיאפשר לקבל, עבור קיצורים, את הביטוי המלא שהם מייצגים או את פירושם (רמה AAA).
  • 1.5 רמת קריאה: כאשר לצורך קריאת טקסט נדרשת מיומנות קריאה ברמה גבוהה יותר מרמה של כיתות ז'-ט' (בלי להתחשב בשמות פרטיים, שמות ספרים וכדומה), יש לספק תוכן משלים (תוכן נוסף שיבהיר וידגים את התוכן הבקשה), או גרסה חלופית שאינה דורשת מיומנות קריאה מעבר לרמה הנדרשת בכיתות ז'-ט'. רמת קריאה: כאשר לצורך קריאת טקסט נדרשת מיומנות קריאה ברמה גבוהה יותר מרמה של 8 שנות לימוד (בלי להתחשב בשמות פרטיים, שמות ספרים וכדומה), יש לספק תוכן משלים תוכן נוסף שיבהיר וידגים את התוכן הקשה, או גרסה חלופית שאינה דורשת מיומנות קריאה מעבר ל-8 שנות לימוד (רמה AAA).
  • 1.6 הגייה: במקרה שבו מילה בהקשר הנתון היא רב־משמעית, אלא אם יודעים איך להגות אותה, יש לקבוע מנגנון שיאפשר למשתמש לזהות את אופן ההגייה הייחודי של המילה (רמה AAA).

שפה ברורה ופשוטה בפרסום התאמות הנגישות

חובה לפרסם באתר האינטרנט את התאמות הנגישות שבוצעו הן בשירות בממד הפיזי והן התאמות הנגישות שבוצעו באתר האינטרנט לרבות פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות עימו. באשר לפרסום התאמות נגישות שבוצעו בשירות הציבורי – מומלץ להיוועץ במורשה לנגישות השירות על מנת שינחה את החייב בנושא זה.

פשטות בעולם של הצפת מידע

אנו חיים בעולם שבו מידע דיגיטלי תופס כ 70 אחוז מצריכת המידע בחיי היום יום. כלומר, 70 אחוז מהמידע שאנו נחשפים אליו מידי יום הוא מידע דיגיטלי. לא מעט מחקרים מצביעים על כך שיותר ויותר אנשים מתקשים לקרוא מידע רב ומסורבל. מנהלי, יוצרי ועורכי תוכן צריכים להתחשב בנתונים אלו ולהשתדל לכתוב תוכן ברור ופשוט להבנה עד כמה שהדבר אפשרי ובמיוחד כשמדובר בשירותים ציבוריים ומסחריים שיש להם השלכות כלכליות על השירותים והמוצרים המסופקים על ידי נותני השירות.

סיכום

  • ככל שהדבר מתאפשר לעורכי תוכן באתרי אינטרנט – מומלץ שהידע ינוסח בשפה ברורה ופשוטה וברצף הגיוני וסדור.
  • אין חובה לפישוט לשוני כפי שנדרש בקריטריונים 3.1.5 ו 3.1.6 בהנחיות Wcag 2.0 לרמה AAA.
  • חייבים בביצוע התאמות נגישות לשירות המפרסמים מידע לציבור הרחב כגון עלוני מידע, מכתבים ומסמכים, גם אם הם ניתנים באופן פרטני כחלק מהשירות הציבורי – יהיו חייבים בפישוט לשוני רק אם אדם עם מוגבלות ביקש את המידע בפישוט לשוני ובכל מקרה ההחלטה בדבר סוג התאמת הנגישות יהיה בהתאם להחלטתו של החייב לאחר שהתייעץ והתחשב באדם עם המוגבלות.
  • אם הוחלט שהמידע יסופק באמצעות פישוט לשוני – הדבר יעשה בתוך זמן סביר ולא יאוחר משלושה שבועות מהגשת הבקשה.
  • פישוט לשוני לא חל על מידע המנוסח בלשון משפטית או מקצועית.

מקורות מידע

עודכן בתאריך 02.05.2016 ע"י אילנה בניש