פרק 1 ניווט והתמצאות ברחבי ממשק המשתמש
1 מתן אפשרות לאיתור תוכן מבוקש בקלות ובמהירות
- הצגת המידע החשוב ביותר לצריכת התוכן או ביצוע פעולה
- הדגשת המידע הקשור ביותר למידע המוצג בתוכן המרכזי
2 ארגון קטגוריות ומתן תוויות ברורות
ארגון תפריטים וקטגוריות צריכים להיות כמה שיותר ברורים בכדי שיתאימו לכמה שיותר מודלים מנטליים של אנשים שונים. הדבר נכון במיוחד במדינות כמו ישראל שבהם השונות התרבותית גדולה מאוד.
תפריטים וקטגוריות המאורגנים כסמלים גראפיים בלבד (ובכלל מידע המאורגן באופן גראפי בלבד) עשוי להיות לא אפקטיבי גם עבור אנשים עם לקות ראייה, אנשים עם לקויות למידה ואנשים עם מוגבלות בתפיסה חזותית בשל פגיעה מוחית.
לפיכך, ההמלצה היא לארגן את הקטגוריות והתפריטים באופן הפשוט והברור ביותר ע"י עיצוב התפריטים והקטגוריות כטקסט פשוט. ואם בכל זאת מעוניינים לשלב סמלים גרפיים – יש להציג לצידם טקסט.
חשוב לזכור כי בעת ארגון לחצני התוויות בתפריטים השונים – יש לספק להם גם תוויות Label ברורות באופן שיאפשר לתוכנות קוראות המסך בטלפונים וטבלטים מבוססי צג מגע לזהותם באופן ברור.
כשכפתורים ולחצנים אינם מתויגים כראוי, תוכנות קוראות מסך במכשירי סלולר וטבלט יקריאו את סוג הרכיב כפתור ב IOS או לחצן באנדרואיד. במקרים מסוימים לחצנים לא מתויגים באפליקציות אנדרואיד נשמעים עם ערך מספרי אקראי (לדוגמה, לחצן 30 ללא תווית)
3 חזרה לאחור
ממשק משתמש טוב צריך לאפשר חזרה שלב אחד אחורה מבלי לאבד אוריינטציה או מידע חשוב.
4 מתן אפשרות לשנות בקלות את המיקום
הכוונה לשינוי מיקום בזמן איתור מידע כמו בעת חיפוש חנות בערים שונות. מתן אפשרות לשינוי המיקום חשוב גם כשמדובר באפליקציות מסוג ניווט לרבות באפליקציות של תחבורה ציבורית.
5 הימנעות ממעבר בין האפליקציה לאתר האינטרנט שייצור חיכוך
במקרים בהם המעבר מממשק אפליקציה לאתר האינטרנט נדרשת לצורך קבלת מידע נוסף או השלמת פעולה. ההמלצות הם להימנע ממצב זה עד כמה שניתן ואם בכל זאת הוא נדרש – חשוב לשמור על עקביות בעיצוב ממשק המשתמש ובארגון המרחבי כך שיהיה דומה. כלומר, חשוב לשמור על אותם מאפייני העיצוב, שמירה על אחידות המיקום וארגון מרחבי של רכיבי ממשק המשתמש. אם נדרש המעבר לאתר אינטרנט – חשוב לוודא שטעינת המידע מהירה ע"י הימנעות ממידע עודף בכל עמוד באתר האינטרנט.
במקרים בהם לא תישמר אחידות העיצוב והמיקום – המשתמש עשוי לחוש בלבול ותסכול והסיכוי שייטוש את השימוש באפליקציה יגבר. הדבר נכון במיוחד כשמדובר באנשים עם מוגבלות ובמיוחד כשמדובר באנשים עם לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז.
חיבור להנחיות Wcag 2.0
חלק מההמלצות שהובאו בפוסט זה משקפים חלק מהנחיות ב Wcag 2.0. החיבור להנחיות Wcag 2.0 חשוב שכן בעת כתיבת מאמר זה, התקן הישראלי להנגשת תכנים באתרי אינטרנט ת"י 5568 המבוסס על הנחיות Wcag 2.0 הוא זה שיש ליישם גם בהנגשת אפליקציות סלולר (עד כמה שהדבר אפשרי)
הנחיות תחת עקרון 1 תפעוליות
הנחיות תחת עקרון 2 תפעוליות
הנחיות תחת עיקרון 3 נהירות
הנחיה 3.1 קריאוּת: יש ליצור תוכני טקסט קריאים ונהירים
הנחיה 3.2 תפקוד באופן צפוי: יש ליצור דפי רשת שיופיעו ויתפקדו באופן צפוי
מקורות מידע
- Principles of Mobile App Design: Engage Users and Drive Conversions
- מסמך הנחיות להנגשת אפליקציות סלולר של ה W3C – Mobile Accessibility: How WCAG 2.0 and Other W3C/WAI Guidelines Apply to Mobile
- הנחיות ה BBC להנגשת אפליקציות סלולר
- מדריך הנגשת אפליקציות סלולר בפרויקט APPlicable guidebook– APPlicable guidebook בקובץ PDF או ישירות באתר קמפוס גוגל בת"א
- בדיקת נגישות לאפליקציות סלולר באנדרואיד באמצעות אפליקציית Accessibility Scanner למערכת ההפעלה אנדרואיד
- הנחיות לנגישות תכנים באינטרנט WCAG 2.0
עודכן ע"י אילנה בניש בתאריך 10.06.2017