אודות כלים לבדיקות נגישות

כלים לבדיקות נגישות לאתרי אינטרנט, יישומים ומסמכים דיגיטליים נועדו לסייע למפתחי אתרים, לבעלי אתרים ולבודקי נגישות לבדוק את רמת הנגישות באתרי אינטרנט ומסמכים דיגיטליים. נהוג לסווג את הכלים לבדיקות הנגישות לכמה קטגוריות:

  • כלים טכנולוגיים מסוג הרחבות וסרגלי כלים לדפדפנים
  • כלים טכנולוגיים שהם תוכנות עצמאיות
  • בדיקות נגישות של חוויית משתמש עם מוגבלות – המתבצעות באמצעות טכנולוגיות מסייעות לנגישות

את הכלים הטכנולוגיים ניתן לסווג לשני סוגים עיקריים:

  • כלים חינמיים
  • כלים בתשלום

שילוב בין השיטות

על מנת לקבל תמונה מקיפה של רמת הנגישות והשימושיות באתר, מומלץ לשלב בהליך הבדיקה מספר שיטות ובכל מקרה לבדוק את האתר בדיקה ידנית באמצעות טכנולוגיות מסייעות. ככל שהדבר אפשרי – מומלץ מאוד לשלב בהליך הבדיקה אנשים עם מוגבלות המסתייעים בטכנולוגיות מסייעות לנגישות והבקיאים בשימוש בהם.

בבדיקת חוויית משתמש עם מוגבלות מומלץ ביותר לבדוק אם משתמשי מקלדת מצליחים לנווט את דרכם באתר, לצרוך את המידע ולבצע פעולות. כך לדוגמה, אם מדובר באתר מסוג חנות מקוונת – יש לבדוק אם האדם עם המוגבלות הנעזר במקלדת בלבד יכול לבצע פעולות כגון איתור מוצרים, עיון בקטלוג המוצרים, בדפי מוצרים ספציפיים ובהזמנת מוצרים.

באיזה דפדפן לבדוק?

הדפדפנים הנגישים ביותר לטכנולוגיות מסייעות הם

  • Internet Explorer
  • Microsoft Edge
  • Mozilla Firefox

הדפדפנים Google Chrome, אופרה וספארי אינם נגישים במלואם למשתמשי מקלדת בסביבת חלונות

בעת ביצוע בדיקות הנגישות מומלץ לנטרל סרגלי כלים ותוספים. אם הדבר אינו מתאפשר – ניתן לבצע את הבדיקות על ידי פתיחת הדפדפן ללא הרחבות.

בדיקה בדפדפן מובייל

ניתן לבצע בדיקת נגישות גם בטבלטים חכמים מבוססי צג מגע. במכשירים אלה מומלץ לבצע את בדיקת הנגישות על גבי דפדפן ברירת המחדל של מכשיר הטבלט

אנשים עם מוגבלות גולשים בדפדפנים אינטרנט באמצעות תכונות נגישות כגון הגדלה, שימוש במתגים לצורך ניווט בממשקי משתמש ושימוש בתוכנות קוראות מסך למובייל כגון VoiceOver ב IOS ו TalkBack וקוראי מסך נוספים הקיימים עבור מערכת ההפעלה אנדרואיד

מרבית הנחיות Wcag 2.0 ישימים גם בדפדפנים – ובכלל באפליקציות מובייל. כך למשל הוספת טקסט חלופי לאלמנטים ויזואליים (הנחיה 1.1 ב Wcag 2.0) יאפשרו הן לתוכנות קוראות מסך במחשב והן לקוראי מסך במובייל לקבל אינפורמציה אודות אלמנטים שאינם טקסטואליים במהותם וזאת על ידי הוספת טקסט חלופי.

גם נושא הניגודיות המוגברת קלה ליישום בעת פיתוח אפליקציות מובייל. יתר על כן, ניתן להטמיע באפליקציות סלולר ערכות צבעי ניגודיות גבוהה של צבע טקסט לבן על גבי רקע אפור כהה או שחור ובאופן שישמור על הצבעים המקוריים של אלמנטים אחרים כגון כותרות ותמונות.

באשר ליישום הנחיות הנגישות תחת עיקרון 2 – תפעוליות בהנחיות Wcag 2.0 יאפשר למשתמשי תוכנות קוראות המסךTalkBack ו VoiceOver, מקלדות לרבות מקלדות מותאמות ומתגים לנווט ברחבי ממשק המשתמש בכלל ואתרי אינטרנט בפרט.

אתרי אינטרנט נגישים ורספונסיביים יאפשרו לחלק גדול מהאנשים עם המוגבלות לגלוש בהם דרך דפדפנים נפוצים דרך המובייל.

נגישות מהמקלדת

דגש מיוחד יש לתת לטכנולוגיות מסייעות ולשיטות גלישה באתרי אינטרנט באמצעות המקלדת. אנשים עם מוגבלות מוטורית בידיים ואנשים עם לקות ראייה או עיוורון הנעזרים בתוכנות קוראות מסך מנווטים בממשקי משתמש בכלל ובאתרי אינטרנט בפרט באמצעות מקשי קיצור במקלדת וכשאתר אינטרנט נגיש למשתמשי מקלדת וכל הרכיבים בו ניתנים לתפעול באמצעות המקלדת – סביר להניח שחלק גדול מבעיות הנגישות ייפתרו.

ההבדל בין משתמשי מקלדת ללא קורא מסך ומשתמשי מקלדת עם קורא מסך הוא שלתוכנות קוראות מסך יש מגוון רחב יותר של מקשי קיצור במקלדת המסייעים באיתור קישורים ורכיבים נוספים בהשוואה למשתמשי מקלדת ללא קורא מסך שהדרך העיקרית שלהם לנווט באתרי אינטרנט היא דרך מקשי ה Tab וה Shift+Tab או מקשי החיצים.

לפיכך, בכל הנוגע למשתמשי מקלדת יש לוודא שהאתר ניתן לתפעול באופן מלא באמצעות מקשי מקלדת של Tab ו Shift+Tab. כמובן שיש לוודא שמשתמשי תוכנות קוראות מסך מסוגלים לנווט באתר ולהבין את רצף הפעולות לצורך קריאת תכנים ו/או ביצוע פעולות.

דגשים לבדיקות עיצוב נגיש

הנחיות Wcag 2.0 אינן קובעות כיצד יש לעצב דפי אינטרנט אך מחייבות שהניגודיות בין צבע טקסט לצבע רקע תהייה ביחס של 1:4.5.

  • יש לוודא שאנשים עם עיוורון צבעים יכולים להבחין בין הרכיבים השונים באתר.
  • ניגודיות גבוהה –צבע גופן בהיר על רקע כהה: חלק גדול מהאנשים עם לקות ראייה עושים שימוש בצבעי ניגודיות גבוהה על ידי שימוש בערכות צבעים של צבעי ניגודיות גבוהה. ערכות צבעים אלו משנים את עיצוב ברירת המחדל של ממשק המשתמש ודפי אינטרנט מצד אחד אבל מאפשרים נגישות מיטבית מצד שני.
  • ההמלצה היא לוודא שכל הרכיבים כגון קישורים,, כפתורי פעולה ותמונות בעלות משמעות פונקציונלית יהיו ניתנים לזיהוי במצב של צבעי ניגודיות גבוהה.

קריאות

התקן הישראלי ת”י 5568 המבוסס על הנחיות Wcag 2.0 לרמה AA אינו מחייב עמידה ברמת קריאות או פישוט לשוני. יחד עם זאת, מומלץ ככל שהדבר מתאפשר ובמיוחד במידע הנוגע לדרכי יצירת קשר עם נותני שירות בארגונים או למידע חשוב בנושא הסדרי נגישות בשירותים ציבוריים ומידע חשוב נוסף לעניין מתן השירות – לכתוב את המידע באופן פשוט, ובשפה יומיומית מוכרת

במדור כלים לבדיקות נגישות נספק רשימה של כלים שימושיים לביצוע מגוון רחב של בדיקות נגישות לרבות כלי לבדיקת נגישות של רמת קריאות.

 

עודכן בתאריך 12.01.2016 ע”י אילנה בניש