בדיקת רמת קריאות Readability Test

הכלי Readability Test הוא שירות מקוון המאפשר לאבחן את רמת הקריאות של תכנים בעמודי אינטרנט. מומלץ להשתמש בכלי במיוחד בדפי אינטרנט הכוללים תכנים טקסטואליים כגון כתבות או מאמרים. הכלי מחשב גם מילים שאינם חלק מהתוכן המרכזי אותו מעוניינים לבדוק כגון מילים בתפריטי ניווט וקישורים נוספים בעמוד שאינם כאמור חלק מהתוכן המרכזי. יחד עם זאת, ככל שהתוכן המרכזי כולל יותר טקסט וככל שבאתר יש פחות תפריטי ניווט – כך הסבירות שתוצאות החיפוש ישקפו טוב יותר את המציאות.

פיענוח התוצאות

הכלי סורק ומחשב את הטקסט המופיע בעמודי אינטרנט ומציג תוצאות כמותיות המתייחסות לרכיבים הבאים:

רמת השכלה – התוצאה עבור Gunning-Fog index,

הערך המתקבל עבור Gunning-Fog index,מציין את מספר שנות הלימוד המשוערך הנדרש לצורך הבנת התוכן המוצג בעמוד. ככל שהערך המספרי נמוך יותר – פירוש הדבר שהתוכן ברור יותר לאנשים שרמת הקריאה שלהם היא בינונית.

הכלי סורק ומחשב את המילים בעמוד

  • מספר המילים במשפט
  • אחוז המילים במשפט שעשויות להיות קשות להבנה הנמדדות ביותר משלוש הברות למילה

ערך מספרי מעל ל 70 מציין כי התוכן בעמוד מתאים לרמת הקריאות של אנשים שסיימו בית ספר תיכון ומעלה – השכלה על תיכונית ומעלה.

נהירות הטקסט – התוצאה עבור Flesch Reading Ease.

בעוד שהערך המספרי עבור Gunning-Fog index מתייחס לרמת ההשכלה – הערך Flesch Reading Ease מתייחס לרמת המובנות של התוכן בעמוד. השאיפה צריכה להיות לציון בטווח של בין 60 ל 70 נקודות. ככל שהניקוד גבוהה יותר כך הסיכוי שהטקסט בעמוד יהיה ברור יותר.

הכלי סורק ומחשב את המילים בעמוד

  • מספר המילים הממוצע בשורה
  • המספר הממוצע של הברות במילה

מספר שנות לימוד נדרשות להבנת התוכן Flesch-Kincaid grade level

התוצאות המתייחסות ל Flesch-Kincaid grade level מציינות את מספר שנות הלימוד המשוער הנדרש לצורך הבנת התוכן בעמוד ומצוין ב 0 עבור תוצאה שלילית ו 12 עבור 12 שנות לימוד ומעלה.

בדיקת רמת קריאות

על אף שכלים להערכת רמת הקריאות בתוכן בעמודי אינטרנט חשובים להערכת חוויית השימוש – חשוב לזכור כי כלים אוטומטיים לבדיקת רמת קריאות מספקים מידע חלקי בלבד ואינם מוחלטים. אין באפשרותם לספק מידע אודות עיצוב נגיש ועיצוב חוויית משתמש נגישה, הם אינם מספקים מידע אם התוכן נתפס כנעים או כמעורר רגשות אחרים לרבות רגשות שליליים והם אינם מספקים מידע על המבנה ההיררכי של העמוד ועל רמת נגישותו.

מאפייני חוויית משתמש, מפתחי אתרים ועורכי התכנים באתרי אינטרנט צריכים לזכור כי רמת הקריאות היא חלק מרכיבי הנגישות באתר שיש לתת עליהם את הדעת.

כמו כן חשוב לזכור כי נכון לתאריך כתיבת מאמר זה התקן הישראלי ת”י 5568 המבוסס על הנחיות Wcag 2.0 אינו מחייב בעלי אתרים לרמת קריאות של תלמידי תיכון (כפי שמצוין בסעיף 3.1.5 בהנחיות Wcag 2.0). שמירה על רמת קריאות של עמודי תוכן היא בגדר המלצה בלבד – חיובית כמובן.

קישורים משלימים

 

עודכן בתאריך 18.01.2016 ע”י אילנה בניש