כיצד תהפכו את האתר נגיש לגולשים ולמנועי חיפוש

מאת: הדר גיל רועי

אתם רוצים שהאתר שלכם יהיה נגיש לכולם, ולכן אתם מקפידים על סרגל-ניווט נוח לשימוש, על עיצוב ברור ועל הפרדה נוחה לאזורי-משמעות שונים בדף. בנוסף, אתם רוצים שמנועי חיפוש יוכלו “לזחול” באתר בצורה יעילה ולאַנְדֵקְס אתכם ב”גוגל”, ב”יאהו” או ב”וואלה” בדירוגים גבוהים.
עם זאת, לא בטוח שלקחתם בחשבון את כל הקהל הפוטנציאלי שלכם – האם חשבתם, למשל, על אנשים עם מוגבלות?
הידעתם שאנשים עם מוגבלות מתמודדים בעת קריאת אתרים עם קשיים דומים לאלה שמנועי חיפוש אמורים להתמודד איתם? לדוגמה, “זַחְלָנֵי-חיפוש”, ממש כמו עיוורים, אינם יכולים “לראות” אלמנטים לא-טקסטואליים, כגון תמונות או סרטונים. כמו חירשים, הם אינם יכולים להבין קטעי שֶמַע (אודיו), וכמו כבדי-ראייה הם מקדישים תשומת-לב מיוחדת לגודל ולצבע של הגופנים.
לפיכך, אתר נגיש הוא גם אתר קריא יותר לזחלני-חיפוש. כלומר, אם תהפכו את האתר שלכם לנגיש, תעזרו הן לגולשים עם מוגבלות והן לדירוגים שלכם במנועי חיפוש.
למה צריך להפוך את האתר לנגיש?

הפיכת האתר לנגיש תסייע במיוחד להפצת האתר לקהלי-היעד הבאים

  1. אנשים עם מוגבלות – הידעתם כי אחד מכל 12 גולשים הוא עיוור-צבעים, ולכן מתקשה להבחין בין צבעים דומים? האם ידעתם כי עיוורים גולשים באינטרנט באמצעות תוכנה שמקריאה להם מה שמתרחש על המסך, או באמצעות צג ברייל, שני מכשירים שמזהים תוכן של טקסט בלבד? זאת ועוד, הניווט בעמוד תלוי במבנה הקישורים, כיוון שהם יוצרים קיצורי-דרך ומפחיתים את התלות בעכבר. בנוסף, אנשים רבים מעל גיל 55 מתקשים לקרוא מקרוב, ועשויים להתקשות כשהם מנסים להתמצא באתר עם גופנים קטנים או בהירים מדי. הפיכת האתר לנגיש תאפשר למוגבלי-ראייה (לא רק לעיוורים!) להתמצא באתר שלכם ולגלוש בו בנוחות.
  2. מכשירים סלולריים – היעדר תְקִינה (סטנדרטיזציה) בתחום הגלישה הסלולרית הופכת את התאמת האתר לכל המכשירים קשה ומסורבלת. הפיכת האתר לנגיש פירושה כתיבה בקוד נוקשה ותקני, כך שהאתר נראה היטב ברוב מכשירי הסלולר ומכשירי כף היד. השימוש באינטרנט סלולרי מתעצם. חברות שיקדימו את מתחריהם וישקיעו היום בהפיכת אתר האינטרנט שלהם לנגיש, יתרמו גם לגולשים ממכשירים ניידים.
  3. גולשים עם חיבור אטי או משתמשי דפדפנים שאינם הגרסה האחרונה של “אקספלורר” – רוב האתרים כיום מותאמים לגלישה בפס רחב וב”אקספלורר 7″. עם זאת, יותר ויותר גולשים משתמשים בדפדפנים אחרים, בגרסאות קודמות של “אקספלורר”, או להבדיל, עם מודם איטי (ואז הם עשויים לבחור לא להציג אלמנטים של גרפיקה “כבדה”). גולשים כאלה לא יראו את האתר שלכם במיטבו. כללי הנגישות עשויים לעזור לכם לשפר את מידת התאימות של אתרכם הן לאנשים עם מוגבלות והן לגולשים המשתמשים בדפדפנים שונים.
  4. אופטימיזציה למנועי חיפוש – בהמשך לדברים שנאמרו לעיל, מנועי-חיפוש מעוניינים להציג לגולשים תוצאות חיפוש שרלוונטיות למקסימום אנשים, כלומר אתרים שבנויים בצורה כזו שמקסימום גולשים יוכלו ליהנות מהם. הנחיות נגישות רבות חופפות להנחיות SEO (אופטימיזציה למנועי חיפוש). לפיכך, באמצעות הפיכת האתר לנגיש, מנועי חיפוש ואנשים עם מוגבלות “יקראו” את האתר שלכם טוב יותר.

איך הופכים אתר לנגיש?

העיקרון הבסיסי בהפיכת אתר לנגיש הוא יצירת אתר ידידותי לכל סוגי המשתמשים. את רשימת הכללים המקיפה אפשר לקרוא באתר www.nagish.org.il ובאתר W3C , אולם בחלוקה מעט גסה אפשר לדבר על כמה סעיפים מרכזיים:

  1. ציות לכללי כתיבת קוד – יש לכתוב את הקוד לאתר על-פי הכללים של W3C לכתיבת XHTML. אתר שכתוב על פי כללי הקוד יוצג כראוי בכל הדפדפנים.
  2. יצירת קובצי עיצוב נפרדים – את עיצוב האתר יש לבצע על קובצי CSS, שכתובים גם הם על פי כללי W3C. הפרדת פקודות העיצוב לקבצים הייעודים מאפשרת יצירת קוד “נקי”, שגורם לאתר להיראות היטב בכל מקום שבו הוא מוצג.
  3. אפשרות להבין טקסט וגרפיקה גם ללא הסתמכות על צבעים – כ-12% מהאוכלוסייה הם עיוורי-צבעים ברמות שונות. לכן יש לוודא שהעמוד מובן גם למי שאינו מסוגל להבחין בין אדום לירוק, או שאינו רואה שילוב צבעים בעייתי אחר. לדוגמה, אם יש לכם קישור חשוב באתר, אל תצבעו אותו בצבע אדום. נקודה זו ממחישה את החשיבות של יצירת קובצי עיצוב חיצוניים, אשר יאפשרו לעיוורי-צבעים לבטלם, וכך לראות את האתר בגרסה “הנקייה” והלא מעוצבת שלו (שחור על גבי לבן). נקודה נוספת שחשוב להדגיש היא שיש אנשים שאינם מודעים להיותם עיוורי-צבעים. הם פשוט לא רואים את הקישור, או רואים אותו באופן לא מספיק ברור ולכן מתעלמים ממנו.
  4. אפשרות לקרוא עמוד גם כאשר פעולתם של אלמנטים שונים מופסקת – יש לוודא שאפשר להגיע לכל מקום באתר גם כאשר המשתמש אינו מאפשר שימוש ב-JavaScript, ב”פלאש”, או ב-Cookies, או אינו מאפשר הצגת תמונות. כך אפשר להבטיח שהאתר יוצג כהלכה גם בקורא-מסך, בצג ברייל, במכשיר סלולרי או במחשבים המחוברים בפס צר.
  5. הוספת טקסט חלופי לכל אלמנט לא-טקסטואלי בדף – קורא-מסך או צג ברייל, שבהם משתמשים לקויי-ראייה, מציגים בפני הגולש את כל האלמנטים הטקסטואליים הקיימים בדף. לכן, יש לוודא שכל האלמנטים האחרים – כמו תמונות או קובצי וידאו – ניתנים להצגה בדף בצורה טקסטואלית. יש לוודא, למשל, שהסרטונים מלווים בכתוביות, ושטקסט חלופי מצורף לתמונות. כך גם גולשים הנעזרים בקורא-מסך, בצג ברייל או בדפדפן שאינו מציג אלמנטים גרפיים, יוכלו להבין את כל תוכן העמוד. גם חירשים ולקויי-שמיעה יקדמו בברכה כתוביות לסרטונים, תמליל פודקאסטים ושאר אמצעים טקסטואלים להמחשת הקול.
  6. הימנעות מטקסטים או תמונות מהבהבים – לטובת אנשים בעלי רגישות לאור (photosensitive epilepsy), שעלולים לקבל התקף אפילפטי כתוצאה מהבהוב או הבזק בטווח של 4 עד 59 הבזקים בשנייה (או מעבר מהיר מאור לחושך).
  7. הפעלה באמצעות מקלדת – אחת הבעיות הנפוצות היא שקישורים בעמוד מופעלים רק באמצעות שימוש בעכבר (onClick) ולא בלחיצה על מקלדת (למשל, טפסים שבהם צריך ללחוץ על אחד השדות כדי להתחיל למלא פרטים). לכן יש לבנות את האירועים בצורה לוגית ולא תלוית הֶתקן (tabindex, accesskey, onFocus וכו’).

מה הקשר בין נגישות לאופטימיזציה למנועי חיפוש?

נגישות ואופטימיזציה למנועי חיפוש הולכות יד ביד. כאשר מבצעים ניתוח של אתר לצורכי אופטימיזציה למנועי חיפוש, בוחנים את הקוד שלו, את ההיררכיה שלו ואת מבנה העמוד שלו, כדי לוודא שמנוע החיפוש יוכל להבין בקלות על מה מדבר האתר, ויוכל להגיע לכל דף ודף בו. הנה כמה דוגמאות לקשר בין אופטימיזציה למנועי חיפוש לבין נגישות:

  1. קבצים שאינם “ניתנים לזחילה” – מנועי חיפוש אינם יכולים לקרוא תוכן ב”פלאש” או ב-JavaScript (למעט מקרים חריגים). לפיכך, כאשר זַחְלָן של מנוע חיפוש מגיע לאתר ונתקל, למשל, בתפריט ניווט שכתוב ב-JavaScript, הוא לא יוכל לזהות את המילים והקישורים שבּוֹ, ולא יוכל להגיע לאותם דפים באתר. בעיה דומה ניצבת בפני אנשים שהורו לדפדפן שלהם לא להציג JavaScript מסיבות שונות. כדי להתמודד עם מקרים כאלה, יש להוסיף הסבר טקסטואלי חלופי לאלמנט הגרפי.
  2. בעיות ניווט והיררכיה – הזחלן של מנועי החיפוש צריך למצוא בקלות קישורים לדפים פנימיים (בייחוד מעמוד הבית), ולהבין מהם העמודים המרכזיים והמשניים באתר. זאת אפשר לעשות באמצעות יצירת סרגל ניווט נוח וברור. כתיבת סרגל ניווט כזה תסייע גם לאנשים עם מוגבלות שנעזרים בקורא-מסך או בצג ברייל, כמו גם לגולשים באמצעות מכשירים סלולריים המוגבלים מבחינת הגרפיקה שהם יכולים להציג. רצוי להוסיף גם ניווט חלופי יעיל באתר (למשל, קישור למפת אתר בראש כל עמוד).
  3. תמונות במקום טקסט – זחלן של מנוע חיפוש, בדומה לקורא-מסך או לצג ברייל, אינו יכול לזהות תמונות. לפיכך, כאשר מוצגות באתר שלכם תמונות שאינן מלוות בטקסט חלופי, הזחלן לא יכול לדעת מה כתוב או מה מתואר בתמונות. דוגמה קיצונית לכך היא הלוגו של החברה שלכם. אם בכל פעם שבה אתם רוצים להזכיר את החברה שלכם באתר אתם משתמשים בקובץ gif, לזחלן, לקורא-מסך או לצג ברייל, לא תהיה דרך לדעת איך קוראים לחברה שלכם, וכך תיפגע הן הנראות שלכם במנועי חיפוש, והן הידידותיות שלכם לגולשים.
  4. קישורים טקסטואליים – אתרים רבים כוללים קישורים פנימיים בנוסח: “לחץ כאן” או “קרא עוד”. מנועי חיפוש נותנים משקל רב יחסית לטקסט המופיע בקישור. לכן רצוי לנסח את כל הקישורים בצורה שתהיה מובנת הן למנועי חיפוש והן לקוראי-מסך. אם תרשמו “חדשות נוספות” במקום “עוד”, תעזרו גם למנועי חיפוש וגם ללקויי-ראייה להבין שהקישור מפנה לעמוד העוסק בחדשות, ולא ב”עוד” סתמי.

לסיכום, אתר נגיש וידידותי, אשר נראה היטב בכל מכשיר, הוא אתר שידידותי הן למנועי החיפוש והם לאנשים עם מוגבלות. אם תהפכו את האתר שלכם לאתר נגיש, תוכלו ליהנות מכל העולמות.