ביצוע בדיקה תקופתית באמצעות סקר נגישות

בהמשך למאמר ההקדמה בנושא סקר נגישות, המחוקק קבע כי כל חייב בשירות ציבורי חייב לבצע בדיקה תקופתית של השירותים אותם הוא מספק הן בממד הפיזי והן  בשירותי האינטרנט.

את סקר הנגישות ניתן לבצע באמצעות טופסי בדיקה אשר ישקפו את הליקויים שנמצאו באתר בהתאם לתקן הישראלי – ת”י 5568 המבוסס על הנחיות Wcag 2.0.

טופסי בדיקות

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פרסמה טופס בדיקות נגישות לאתר אינטרנט. ניתן לבצע את סקר הנגישות בהתאם לטופס זה או באמצעות טופס אחר של סוקר הנגישות ובלבד שהוא יהיה מייצג בהתאם לדרישות התקן הישראלי – ת”י 5568 – להנגשת תכנים באתרי אינטרנט המבוסס על הנחיות Wcag 2.0 לרמה AA.

המלצות לבניית טופסי בדיקה

את טופסי הבדיקה ניתן לבנות בקובצי Excel או Word שיכללו התייחסויות לרכיבים הבאים:

  1. עמודת קטגוריית הבדיקה: יכולה להיות מקבילה להנחיות Wcag 2.0 או העתק של ההנחיות והקריטריונים. בכדי לפשט את קריאת הטופס ניתן לשלב בכל תא בעמודה זו קישורים רלוונטיים להנחיות הביצוע על מנת לאפשר למפתחי האתרים לגשת למידע טכני.
  2. רמת הנגישות הנדרשת בת”י 5568 המבוסס על הנחיות Wcag 2.0. אין מניעה כי רמת הנגישות הנדרשת תצוין בעמודה הראשונה.
  3. עמודה המציינת אם תוצאתה של הבדיקה תקין, לא תקין או שהרכיב בעמוד הנבדק אינו קיים. לדוגמה, בעמודים שבהם אין טבלאות נתונים, כי כך קבע יוצר או עורך התוכן – התשובה בעמודה זו לעניין תוצאת הבדיקה תהייה למשל “רכיב לא קיים בעמוד”.  הדבר יסייע למפתחים למיין את השורות או להסתיר שורות שאינן רלוונטיות לבדיקת הנגישות ובכך למקד את הטופס.
  4. עמודה או אזור להערות הבודקים
  5. עמודה או אזור להפניות המפתחים למקורות הסבר ליישום התאמות הנגישות במידה והוחלט שא לשלבם בעמודת הקריטריון.
  6. עמודת הערות המפתחים שתהייה מיועדת בעיקר להערות לאחר ביצוע התאמות הנגישות (לצורכי מעקב ובקרה)

מומלץ לבנות טופסי בדיקה פשוטים ולא עמוסים במידע ובהפניות תוך התמקדות במיפוי הפערים עצמם.

לפני תהליך בדיקת הנגישות, חשוב להעביר למפתחי האתר מספר דוגמאות של טופסי נגישות ולבדוק מולם  איזה טופס בדיקה יהיה להם קל יותר לקרוא  ולכתוב הרות לאחר היישום.

המלצות להליך הבדיקה

בחירת קישורים ותבניות תוכן

מאחר ואתרי אינטרנט עשויים לכלול מאות עמודים, מומלץ לבצע בדיקות לתבניות התוכן המרכזיות באתר. מומלץ שבחירת תבניות התוכן תהייה פרי שיתוף פעולה של מפתחי האתר, בעלי האתר והיועצים הטכנולוגיים לרבות מורשים לנגישות השירות על מנת להבטיח שסוקרים את תבניות התוכן הרלוונטיות והמייצגות ביותר.

מומלץ להכין  טבלת קישורים לבדיקה   שתכלול את העמודות הבאות

  • שם העמוד הנבדק
  • תיאור קצר בעיקר אם מדובר בתוכן מורכב
  • קישור
  • פלטפורמה – בעיקר אם לבעלים יש מספר אתרים במספר פלטפורמות שונות

תבניות תוכן מוצעות לבדיקה

  1. עמוד הבית
  2. עמוד אודות
  3. עמוד פרסום התאמות נגישות ודרכי יצירת קשר עם ממונה נגישות. במקרים בהם הבעלים חייבים בפרסום התאמות נגישות שבוצעו בשירות הציבורי יש להקצות עמוד נפרד לעניין זה ולהפריד אותו מעמוד האודות. אבל רצוי גם שבעמוד האודות יהיה קישור לעמוד באתר בו מתפרסמות התאמות הנגישות. דוגה לפרסום התאמות נגישות ניתן למצוא באתר עמותת נגישות ישראל בעמוד הסדרי נגישות של עמותת נגישות ישראל ופרטי רכז הנגישות
  4. עמוד מאמר
  5. טופס מקוון
  6. מחשבונים ויישומים אינטראקטיביים לרבות יישומי צ’ט במידה וקיימים
  7. עמוד עם מידע טבלאי
  8. גלריית תמונות
  9. עמוד המשלב תכני אודיו או וידאו
  10. עמוד הכולל קישורים להורדת קבצים

בדיקת מנגנונים קבועים באתר האינטרנט

אתרי אינטרנט רבים ובמיוחד אתרי אינטרנט שפותחו בשנים האחרונות, כוללים מנגנונים קבועים באתר. ניתן לפשט את הליך הבדיקה וביצוע סקר הנגישות, אם תתבצע בדיקה של הרכיבים הקבועים באתר כגון: תפריט עליון, תפריטי צד, מנגנון החיפוש והחיפוש המתקדם, החלק התחתון באתר וכדומה. מפתחי האתרים שיקבלו מיפוי פערים של המנגנונים הקבועים באתר יוכלו לתקנם באופן שיהיה גורף לכל האתר.

בדיקת אזור תוכן ראשי

לאחר שבודקים את המנגנונים הקבועים באתר ובהנחה שהם זהים או חוזרים על עצמם – , ניתן לבצע בדיקת נגישות של התוכן המרכזי בעמוד בקלות רבה יותר תוך פישוט תהליך  הבדיקה.

בדיקת רצף נגישות

עיקרון חשוב בתחום הנגישות הוא שמירה על רצף נגישות. פירוש הדבר הוא ששירות נגיש צריך להינתן ברצף מההתחלה ועד לסוף התהליך, ללא חסמים או גורמים אחרים שיפריעו באמצע הדרך. דוגמה לחסם נגישות הוא שבעת מילוי טופס מקוון רק לחלק משדות הקלט יש Label ולחלק לא או שלא ניתן להגיע לכפתור השליחה. כמו כן פגיעה ברצף נגישות עשויה להתבטא בכך שאין הנחיות ברורות למילוי טפסים מקוונים ובמיוחד טפסים מקוונים מורכבים.

דוגמאות לשמירה על עיקרון הרצף בשירותי אינטרנט

  • מתן אפשרות לתקשורת פשוטה וטבעית עם המשתמש
  • מתן אפשרות למשתמש לזהות את מבנה האתר והמנגנונים הקבועים בו. (למשל על ידי שימוש בתגים סמנטיים ב HTML5)
  • מתן אפשרות למשתמש להגיע לאזור תוכן ראשי (ע”י הוספת התג דלג לתוכן ראשי)
  • הוספת כותרת h1 בתחילת אזור התוכן הראשי ותגי כותרת h ברמות השונות המחלקות את העמוד או האתר לאזורי משנה
  • הוספת הוראות ותוויות בטפסים מקוונים שיסייעו למשתמש למלא את הטופס בהצלחה
  • מתן אפשרות לסיוע בהזנת קלט שגוי
  • מתן אפשרות ליציאה ממצבים עמומים (למשל על ידי מתן אפשרות לחזור שלב אחד אחורה או חזרה לעמוד הבית)

בדיקות חוויית משתמש עם מוגבלות

על מנת להבטיח שאתר אינטרנט ייתפס כנגיש ובעל רצף נגיש, מומלץ מאוד לשלב בודקים עם מוגבלות בהליך הבדיקה. מומלץ שבודקי הנגישות יהיו בקיאים בשימוש בטכנולוגיות מסייעות לנגישות עם דגש על שימוש בתוכנה קוראת מסך ובניווט באמצעות מקשי קיצור במקלדת. כמו כן חשוב כי בודקי הנגישות יהיו מודעים לדרישות הנגישות ולהנחיות Wcag 2.0.

במקרים בהם משלבים בודקים עם עיוורון מוחלט הנעזרים בתוכנות קוראות מסך, יש לוודא שמשתמשי מקלדת ללא קורא מסך יוכלו לנווט דרך כל המנגנונים באתר באופן עקבי בהתאם לסדר הרכיבים המוצגים על המסך. חשוב לזכור שתוכנות קוראות מסך מסוימות יכולות להגיע לרכיבים מסוימים באמצעות מקשי קיצור ייעודיים במקלדת שמשתמשי מקלדת המנווטים באמצעות מקש ה Tab לא יוכלו להגיע אליהם. כלומר, בדיקות נגישות מהמקלדת צריכות לעבור קודם את מבחן הניווט באמצעות מקש ה Tab וה Shift+Tab.

ישנם מקרים בהם תוכנות קוראות מסך לא יכולות לזהות רכיבים מסוימים שהוגדרו לשימוש באמצעות עכבר בלבד. במקרים אלו הניסיון מלמד כי תוכנה קוראת מסך אינה נחשפת לאותם הרכיבים ובודק הנגישות אינו יכול לעמוד על כך שבאתר יש מנגנון שהוא אינו נגיש למשתמשי מקלדת.

הדוגמה הטובה ביותר לכך היא תפריטים צפים שהם רכיבים החושפים תפריטי משנה רק כשסמן העכבר מצביע עליהם ולא ניתן להגיע אליהם באמצעות המקלדת. במקרים אלו, משתמש בתוכנה קוראת מסך בלבד לא יכול לדעת שתפריט כזה קיים באתר והוא בהחלט עלול לדלג על תפריטי המשנה ועל כל המידע המקושר אליהם.

דרך נוספת לבדוק חוויית משתמש עם מוגבלות היא באמצעות משימות בדיקה או תסריטי בדיקה. בדרך זו מציבים למשתמשים אתגרים לגלישה באתר, למציאת תוכן ולביצוע פעולות, בכדי לבחון אם התהליך עובר ללא קשיים או טעויות. לדוגמה: מילוי טופס מקוון, הזמנת פריט מקטלוג מוצרים, ביצוע רכישה וכדומה.

עודכן ע” אילנה בניש בתאריך 21.07.2016